פסק-דין בתיק תע"א 1701-09

1.         עניינה של תובענה זו הינו תשלום הפרשי שכר עבודה, אי הפרשת תשלומים לקרן פנסיה, הפרת הסכם עבודה ופיצוי בגין עגמת נפש.

2.         התובע הועסק בנתבעת כעובד יצור מוצרי פלסטיקה החל מחודש ספטמבר 2006 ועד חודש מאי 2007.

3.         טרם תחילת עבודתו בנתבעת הועסק התובע בנתבעת באמצעות חברת השמה לכוח אדם, "חברת דגש בע"מ", והחל מחודש ספטמבר 2006 כאמור נקלט לעבודה כעובד בנתבעת מן השורה.

4.         על הצדדים חלות הוראות צו ההרחבה בענף הפלסטיקה.

5.         לטענת התובע, בתחילת עבודתו בנתבעת הוצע לו לעבוד 8 שעות ביום, בגובה שכר של 20 ש"ח לשעת עבודה (יש לציין כי בכתב התביעה טען התובע כי שכרו עמד על 19.28 ש"ח ובסיכומים טען כי השכר שהובטח לו היה למעשה 20 ש"ח לשעה), במשך 6 ימי עבודה.

6.         התובע קיבל את הצעת הנתבעת, אולם לטענתו הנתבעת לא עמדה בסיכום עימו ואילצה אותו לעבוד 12 שעות ביום עבודה ואף אילצה אותו לטענתו, לעבוד אף בימי שבתות וחגים, ובכך הפרה את הסכם העבודה עימו, ואף נותרה חייבת לו תשלום עבור הפרשי שכר שלא שילמה לו בגין עבודתו.

7.         התובע הוסיף כי מעבר להפרת הסכם העבודה נמנעה הנתבעת מלמסור את הסכם העבודה לידי התובע ובכך לא מילאה את חובותיה בהתאם לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב, 2002.

8.         התובע טען כי ביקש מהנתבעת להסדיר את תשלומיו בהתאם לחוק ולצו ההרחבה בענף הפלסטיק, אולם לטענתו, הנתבעת לא עשתה כן ולפיכך נותרה הנתבעת חייבת לו הפרשי תשלומי שכר עבודה.

9.         עוד טען התובע, כי הנתבעת לא הפרישה עבורו כספים עבור קרן פנסיה ומשעמד על זכות זו, נהגה עימו הנתבעת בדרך פוגענית ולפיכך מעבר לזכאותו לפיצויים בגין אי הפרשה עבור קרן פנסיה הינו זכאי לפיצוי בגין עגמת נפש.

10.        הנתבעת טענה כי מדובר בתביעת סרק, אשר אין בבסיסה כל עילת תביעה כנגדה, וממלא לא הייתה כל הפרה מצידה של הסכם העבודה עם התובע.

11.        עוד טענה הנתבעת, כי התובע עבד בשכר מינימום בסך 19.28 ש"ח לשעה בתוספת של 20% עבור עבודה במשמרת שנייה ותוספת של 45% עבור ביצוע עבודה במשמרת לילה, בהתאם לצו הרחבה בענף הפלסטיק.

12.        הנתבעת הוסיפה וטענה, כי הפרישה עבור התובע הפרשות פנסיוניות בהתאם למתחייב בחוק ולפיכך, אין התובע זכאי להפרשות ברכיב תביעה זה.

13.        בהתייחסותה לטענות התובע בגין זכאותו לפיצוי בגין עגמת נפש, טענה הנתבעת, כי התובע לא הוכיח כי נגרמה לו עגמת נפש וכל התנהלותה עם התובע הייתה כדין.

דיון והכרעה

התביעה להפרשי שכר:

14.        נקדים אחרית לראשית ונאמר כי משמיעת העדויות ומעיון בכתבי הטענות הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה ברכיב זה להידחות.

התובע טען כי הנתבעת שילמה לו שכר עבודה באופן המנוגד להוראות צו הרחבה בענף הפלסטיק, ולפיכך נותרה חייבת לשלם לו הפרשי שכר בסך כולל של  13,675 ש"ח.

בטרם נתייחס לטענות הצדדים לגופם, נבהיר את אופי העבודה בענף הפלסטיק בהתאם לצו ההרחבה בענף זה.

15.        בהתאם לסעיף 2 לצו ההרחבה בענף הפלסטיק, מחולק יום העבודה ל-3 משמרות באופן הבא: